הורות לתאומים היא מיוחדת, מי שאינו הורה לתאומים כנראה לעולם לא יבין. איך אפשר להבין את הדילמה הנצחית – אל מי לגשת קודם? זה מתחיל מהרגע שבו הם נולדים ולא נגמר כל החיים. בהתחלה חושבים את מי נוציא קודם מהעריסה כששניהם בוכים, את מי נוציא ראשון מהאוטו, למי נקריא סיפור קודם, אח״כ למי נחגוג קודם יום הולדת בגן או בכיתה ואז לאיזה אספת הורים ללכת (כי כל אספות ההורים באותו הזמן…) או לאיזו מסיבת סיום ללכת, את מי ללוות ביום הגיוס או את מי לבקר כשסוגרים שבת… הדילמה הנצחית מותירה אותנו הרבה פעמים עם סימני השאלה – האם אני עושה את הדבר הנכון? האם אני גורמת לאחד להרגיש מקופח, פחות אהוב, נותנת לו פחות תשומת לב? האם מותר לשמוח בהצלחתו של אחד גם כשהשני לא הצליח? מה נכון לעשות?
הדילמות האלו מבלבלות, מתסכלות ולעיתים אף גורמות לתחושת חוסר אונים או רגשות אשם – למה הגבתי כך? למה צעקתי? איך אפשר אחרת?
אני קרן דור, נשואה ואמא לארבעה ילדים כולל תאומות, מדריכת הורים מוסמכת ע״י מכון אדלר. בהדרכה אני עוזרת להורי תאומים באמצעות כלים וידע שמחזקים את הביטחון בהורות ומאפשרים לפעול בצורה שקולה ורגועה בבית כך שההתנהלות קלה ונעימה יותר.

אני מזמינה אתכם לבוא, לשתף בדילמות שלכם, להתייעץ, ללמוד ולהחליט מה הדרך שמתאימה ונכונה עבורכם ועבור התאומים המיוחדים שלכם כי אין זוג תאומים דומה ואין זוג הורים דומה. הילדים שלכם הם יחידים במינם, כך גם אתם.

מוסמכת מכון אדלר בהנחית קבוצות הורים
מוסמכת בהדרכת הורים פרטנית מטעם הבית למקצועות ההורות (דור הררי וגנית פרג)
מומחית בהדרכת הורים לתאומים (התמחות אצל רונית פלוטניק).
מהנדסת חשמל ומחשבים (Bsc) ובעלת תואר שני במנהל עסקים (MBA) שניהם מאוניברסיטת תל אביב.
״הרגשתי שאני מפספסת את העיקר בגידול הבנות כי הייתי עסוקה בלהגיד כל היום למה לא ודי ואסור.
בסוף היום הרגשתי מרוקנת רגשיתף מאוכזבת וחסרת כוח ליום הבא עד ש… ראיתי הודעה בפייסבוק על הקורס וממש ממש שמחתי.
מהרגע הזה הבנתי שדברים חייבים להשתנות ואכן זה קרה. תודה!״ (אדוה בן-שיטרית)

 

״קיבלתי כלים פרקטיים להתמודדות יומיומית עם התאומות.
מנחה מקסימה, נעימה, נדיבה באינפורמציה, סבלנית. נתנה מענה לכל שאלה בסבלנות. בעלת ידע נרחב״ (שני סירקיס)

 

״קיבלתי כלים רבים שהיו חסרים לי לא רק כאמא לתאומים אלא בכלל כאמא אבל כמובן גם כלים למקרים פרטניים שהורים לתאומים פוגשים בהם.
אני מרגישה מוכנה יותר כעת להתמודדות העכשווית והעתידית שלי כאם לתאומים.
מעבר לכלים שמקבלים, הקבוצה משמשת כקבוצת תמיכה״ (ריקי ויובל רז)

 

״לא קל לגדל תאומים אבל לפחות יש כאן הזדמנות לעשות את זה ביחד…
המפגשים נותנים המון – ביטחון – צחוק – כיף ובעיקר שמחה על כך שזכיתי באתגר המדהים הזה״ (שירה יהודאי)

 

״תודה ענקית, ההקשבה, הנתינה, רואים שאת עושה ועובדת מהלב וזה המסר שקיבלתי, פתחת לי ערוץ אחר עם עצמי ועם הילדים ורואים תוצאות״ (מירב צור)
״קודם כל אוורור פעם בשבוע, קבוצת תמיכה עם הורים החולקים עמנו את אותם הקשיים, זמן איכות עם בעלי וקבוצת ״כללי אצבע״ או פרוטוקולים להתנהגות במצבים שונים״ (קרן איתן)

"מזל טוב כפול״ – תאומים מצטרפים למשפחה!

הקדמה:

הרבה נאמר על הצטרפות אח חדש למשפחה. אבל מה קורה כשבמקום אח אחד מצטרפים שניים או שלושה? כשההורים עומדים להיות עסוקים הרבה יותר וצריכים בעצמם להתמודד עם גידול תאומים – איך מתכוננים ומתמודדים עם האחים הגדולים? קרן דור – לגדל תאומים ברוגע: ליווי והדרכת הורים לתאומים נותנת תשובות להורים המודאגים.

אני זוכרת את הרגע הזה שבו, בשבוע 7, הגעתי לאולטראסאונד, ממש קיוויתי שימצאו דופק ושיאמרו שהכל נראה תקין. קשה לתאר את ההלם כשאמרו לנו ששני הדפקים תקינים – כן, לא רק דופק אחד, שניים… וואו. בבית חיכו 2 הגדולים (נגיד שאפשר לקרוא להם גדולים) ואני ובעלי בעיקר ישבנו בשוק. לא ידענו אם לצחוק או לבכות. מצד אחד, כבר ממש חיכינו לילד השלישי ומצד שני, לא ממש בנינו על זה שהוא יביא איתו גם את הרביעי. ארבעה ילדים זה אומר להחליף את הרכב, לארגן עוד מיטה, עריסה, סלקל ולדאוג לעוד המון בגדים (שחשבנו שכבר יש לנו). זה לא יהיה ילד שלישי שגדל ״על הדרך״ וגם לא תהיה חופשת לידה מפנקת. בגדול, אפשר לקחת את מה שידענו על הורות לתינוקות, לשים בצד ולהתחיל ללמוד מ ה ה ת ח ל ה.

לשמחתי, היו לנו עוד מספיק חודשים להתכונן ולאט לאט התחלנו להפנים את מה שעומד לקרות, להסדיר את הנשימה ולהתחיל לחשוב בצורה יותר שקולה – לארגן ציוד, לברר עם עצמנו איזה עזרה נצטרך ומה מתאים לנו והכי חשוב, להתחיל לשתף את הילדים הגדולים במה שהולך לקרות. כן, השינוי הזה הוא לא רק שלנו, ההורים, אלא לא פחות שינוי גדול גם עבורם.

אם אתם כבר הורים אז אולי ראיתם פעם איך ילדים מיד מתלהבים ומדמיינים את כל הטוב שהולך לקרות. אצלנו הם מייד דמיינו שלכל אח יהיה תינוק משלו ואיזה כיף גדול יהיה להם. מה שהם פחות לקחו בחשבון זה שכשמצטרפים שניים (או יותר) הם דורשים 2 זוגות ידיים (או יותר) מה שאומר שאמא ואבא, שניהם, עומדים להיות ממש עסוקים בחודשים הקרובים ומלהיות הורים שפנויים רק אליהם, הם הולכים להיות הורים עייפים, ולא ממש פנויים… אז מה עושים? איך מכינים אותם למה שעומד לקרות? ואיך מתמודדים עם התגובות אחרי הלידה של התאומים?

להלן מספר שלבים שניתן לנקוט בכדי להפוך את הצטרפות התאומים לקלה יותר עבור האח או האחים שבבית.

שלב א׳ – להכין את עצמנו

רגע לפני שמספרים לאח או האחים שבבית שעומדים להצטרף עוד כמה תינוקות הביתה, אני מציעה שנבדוק עם עצמנו מה אנחנו מרגישים לגבי התוספת. אולי חששות מהעומס? מההריון? לא בטוחים איך נוכל לתת תשומת לב לילד שלנו אחרי הלידה? אולי רגשות אשמה על ״מה אני עושה לילד שלי? עד עכשיו היינו רק שלו ואחרי הלידה הכל ישתנה״. הרגשות האלו הם טבעיים לחלוטין ועם זאת, לפני השיחה עם הילדים כדאי שנזכור שבסופו של דבר, בעוד הרבה שנים, הרחבת המשפחה היא דבר חיובי. הילדים לרוב יהיו חברים ויהיה להם קשר טוב וכולם ירוויחו מזה. בתקופה הקרובה זה יהיה יותר קשה. בנוסף, ברור שלא בחרתם בהריון מרובה עוברים בכדי לפגוע בילד שבבית כרגע ולכן מומלץ להשתחרר מרגשות האשם ולנסות לראות את הטוב שבסיטואציה. מדוע זה חשוב? כיוון שכשנשב לשיחה עם ילדינו התחושות שלנו יעברו לילדים שלנו, גם אם לא נאמר זאת במילים ולכן כשאנחנו מאמינים שיהיה בסדר ושאולי תהיה תקופה קשה אך היא תעבור, המסר שעובר לילדים הוא מסר חיובי, אופטימי ולכן הם יחששו פחות.

שלב ב׳ – להכין את הילדים לקראת הלידה

לקראת הלידה חשוב להכין את הילד לקראת מה שעומד לקרות. אין הכוונה לספר כמה מקסים הכל הולך להיות ואיך יהיו לו שני חברים חדשים לשחק איתם כיוון שעד שהוא יוכל לשחק איתם תעבור לפחות חצי שנה וזה נצח עבור ילדים. ההכנה צריכה להיות מציאותית ומפורטת (בהתאם לגילו ויכולתו של הילד) בכדי להפחית את האידיאליזציה שעושים הילדים להצטרפות התאומים. ככל שהפער בין הציפיה למציאות יהיה קטן יותר האכזבה של הילד תהיה קטנה יותר וההסתגלות טובה יותר. לכן, נסביר שלאמא יש בטן גדולה ובתוכה שני תינוקות, שזה אומר שלאמא קשה קצת לעשות דברים ושאולי גם כואב לה קצת מדי פעם. נסביר מה כן אפשר עדיין לעשות ומה פחות. אם יש שמירת הריון, חשוב להסביר שאמא צריכה לנוח כדי לשמור על התינוקות שבבטן ולהראות שעדיין אפשר לשחק במשחקים מסוימים, לקרוא סיפור או לראות סרט. אם שמירת ההיריון דורשת אשפוז, מומלץ לשמור על קשר דרך סקייפ וליזום ביקורים ככל האפשר ובעיקר לא לפחד להסביר איפה אמא. לא חייבים להסביר על הסכנות לעוברים ומספיק לומר שהרופאים רוצים להשגיח על אמא מקרוב (שוב, בהתאם לגיל הילד).

חשוב להסביר גם מה יקרה אחרי הלידה. להסביר היכן יישנו התינוקות, שהם בעיקר יישנו, יאכלו, יבכו ויעשו קקי בהתחלה ושלאט לאט הם גם יתחילו לחייך ואח״כ להשמיע עוד קולות בדיוק כמו שהוא היה כשהוא היה תינוק. מומלץ גם להסביר שאמא ואבא יצטרכו לטפל בהם כי תינוק שנולד הוא חסר אונים וחייבים לטפל בו ובשלב זה אפשר לומר שאם הוא ירצה, גם הוא יוכל לעזור בטיפול בהם – להביא חיתול, להשגיח עליהם ועוד. אחר כך, רצוי לאפשר לילד לשאול שאלות בנושא. כל שאלה לגיטימית ומומלץ לנסות ולענות ככל האפשר על השאלות.

שלב ג׳ – החזרה הביתה

למרות כל ההכנות, רוב הסיכויים שהחזרה הביתה עדיין תהיה קשה לכולם. לנו ההורים, הטיפול בשני קטנטנים הוא לא פשוט ומעייף, ולילד הבכור שלנו, זה כנראה די שוק. הרי קשה לדמיין כמה תובעני תינוק יכול להיות ועוד שניים…

דמיינו לכם שהילד שלנו, שעד כה היה ״המלך״ בבית וקיבל את תשומת ליבם של ההורים ברגע שרצה, צריך עכשיו להתחלק בהורים לא רק עם תינוק אחד שמעסיק הורה אחד בד״כ אלא עם שני תינוקות שמעסיקים את שני ההורים. רוב הסיכויים שהמצב החדש יבוא לידי ביטוי בדרך כלשהי.

לעיתים יהיו אלו  ביטויי לחץ עדינים – ״טיקים״ למיניהם – מצמוץ בלתי פוסק, אולי גמגום. לרוב, אם לא נתייחס לביטויים האלה ונאפשר אותם הם יחלפו כשהלחץ יפחת.

לעיתים הילד לא יסכים לוותר על המקום שלו כל כך מהר וינסה להחזיר את תשומת הלב של הוריו אליו בכל מיני דרכים ״שליליות״ – השתוללויות, בדיקת גבולות בעוצמה מוגברת, צעקות, כעסים, אולי אפילו ביחס עוין כלפי התינוקות הקטנטנים. חשוב להזכיר לעצמנו ברגעים האלו שקשה לו. שזה לא פשוט עבורו. עם זאת, אין הכוונה לאפשר לו לקבל כל מה שהוא רוצה אלא להתייחס אליו בהבנה.

בנוסף,ישנן מספר פעולות שניתן לנקוט בכדי להקל עליו ברגעים האלו:

  1. לארגן עזרה לשעות שבהן הוא בבית ולפנות זמן אינטימי לבלות איתו. כלומר, העזרה שתגיע תטפל בעיקר בתאומים ולא בו. הבילוי המשותף יאפשר לו למצוא את הזמן האינטימי שהוא היה רגיל אליו עד כה. מומלץ להפוך את הזמן הזה לזמן קבוע ולקרוא לו בשם ״חוג אמא-נדב״ או ״חוג אבא-נדב״. הידיעה שהמפגש האינטימי הוא משהו קבוע שחוזר על עצמו מרגיעה בפני עצמה ומסייעת בתחושת הביטחון דל הילד גם כשאנחנו פחות פנויים אליו. הכי חשוב – תנצלו את הזמן לפעילות כיפית ואם אפשר, תנו לילד לבחור מה בא לו לעשות במגבלות הזמן המשותף.
  2.  לשוחח איתו על השינוי בבית ולאפשר לו להביע את כל מגוון הרגשות. אני ממליצה בחום להתחיל את השיחה בשיתוף של ההורה – ״אתה יודע, מאז שהתאומים הצטרפו זה גם כיף לי וגם לא. כיף לי כי הם התינוקות שלי ואני אוהבת אותם ומאוד חיכיתי שהם יגיעו. פחות כיף לי כי עכשיו אני מאוד עסוקה איתם ואני עייפה ויש לי פחות זמן לשחק איתך. מה אתה חושב?״ בצורה הזו אני מאפשרת לומר גם דברים חיוביים וגם שליליים ואני נותנת מקום לכל סוגי הרגשות. אם הילד שלי רואה שזה בסדר גם לכעוס, לא לאהוב את התינוקות, זה מאפשר לו מוצא מהרגשות שאותם הוא חווה והוא יכול להשתחרר מהם בדרך ישירה ולאו דווקא בהתנהגות שלילית. בעיקר חשוב שאני אכיל את הרגשות שהוא מביע ולא ״אתפרק״ בכדי שהוא יראה שזה בסדר לומר את הדברים.
    על שיחה כזו ניתן לחזור (בניסוחים שונים) מידי פעם ולאפשר אוורור של הרגשות. ניתן ליזום שיחה שכזו גם בזמן אמת כשאנחנו רואים התנהגות שלדעתנו מונעת מכעס או מרצון לתשומת לב. לדוגמא, ניתן לשאול: ״אתה כועס שאני עסוקה עכשיו?״ ״אתה מנסה להגיד לי שאתה רוצה לשחק איתי?״. בהנחה שהתשובה היא כן, אנחנו נסביר את המצב ונציע אפשרויות. לדוגמא, כרגע אני מאכילה, אתה יכול לעזור לי להאכיל ואז נשחק או שאתה יכול להביא ספר ונדפדף יחד וכו׳.עבור ילדים ממש קטנים שעדיין אינם יכולים להביע את עצמם באופן חופשי, ניתן עדיין לנהל את השיחה ולהציע להם מה הם מרגישים ״גם אתה עצוב שיש
    לנו פחות זמן לשחק?״
  3. לאפשר לאח הגדול לעזור ככל האפשר. העזרה היא בקשה ולא חובה ואם הוא אינו רוצה, לא נכריח. עם זאת, ברוב המקרים, הם ישמחו מאוד לעזור – להביא חיתול, משחה, לזרוק חיתול לפח, להחזיק את הבגד, להשגיח על התינוקות בעריסה וכן הלאהבעיקר זכרו שלאחר הצטרפות התאומים אתם לבטח תהיו עייפים, מה שאומר שהסבלנות פוקעת הרבה יותר מהר. הבכור שלכם עדיין זקוק לכם, זקוק שתראו בו את כל הטוב שבו גם אם הוא כרגע מנסה בכל כוחו להיות הילד הרע, מושך תשומת הלב. נסו להדגיש בפניו את הדברים החיוביים וההתנהגויות הרצויות שלו ולשים פחות דגש על ההתנהגויות השליליות וכך תעזרו לו לנווט את עצמו חזרה אל הילד שהיה לפני הלידה, הילד שהפך אתכם להורים לראשונה. מומלץ להוסיף כחלק מטקס השינה זמן שבו אומרים לילד מילים טובות המסכמות את היום – איזה התנהגויות מצאו חן בעיננו היום או פשוט מה אנחנו אוהבים בו. סיכום היום החיובי יעזור לילד להרגיש אהוב לפני השינה וגם יזכיר לנו ההורים את הטוב שבו.

לסיכום, הצטרפות תאומים למשפחה היא שמחה ואהבה גדולה מצד אחד ועם זאת היא לא פשוטה לאף אחד מבני המשפחה, הקושי הלוגיסטי גדול בעיקר בהתחלה. קחו את הזמן, הכינו את ילדכם ואת עצמכם לקראת התרחבות המשפחה ובעיקר זכרו כי הזמן עושה את שלו ועם הזמן ההתנהלות בבית תהיה קלה ומהנה יותר.

הכותבת היא קרן דור – מדריכת הורים לתאומים שרוצים לגדל תאומים ברוגע

לעמוד הפייסבוק של קרן דור – לגדל תאומים ברוגע: ליווי והדרכת הורים לתאומים

ליצירת קשר: , [email protected] 052-6969932