ילדים "סוערים"

גנית פרג

מה זה אומר "ילדים סוערים"?

לרוב לא נשמע הורים שמדברים על ילדים "נוחים", הם מתנה וטוב שהם שם. בחלק גדול מהבתים ניתן יהיה למצוא את שני הסגנונות, ילד אחד "נוח" ואחד "מאתגר" יותר, במקרים כאלו, השונות עלולה להקצין עוד יותר את ההתנהגויות של שני הצדדים.

במאמר זה בחרתי להתמקד בילדים הסוערים, אותם ילדים המתאפיינים בהתנהגות מוחצנת, אימפולסיביות וסף תסכול נמוך.

 

התנהגות מוחצנת זו התנהגות גלויה שמחייבת תגובה. ההתנהגות נעשית על מנת שיגיבו עליה. אחת הדוגמאות לכך היא התפרצויות זעם.

אימפולסיביות משמעותה זמן תגובה קצר. מבחינה חינוכית זה מאוד מאתגר: להורים אין זמן להתערב כיוון שהילד מגיב מאוד מהר.

סף תסכול נמוך פירושו שהתסכול אצל הילד מופיע הרבה יותר מוקדם מהצפוי.

טמפרמנט סוער יוצר מעגליות ביחסים בין ההורה לילד – מדוע?

ילד סוער הוא ילד מאתגר יותר לטיפול, ולכן קימת סבירות גבוהה שילדים המפגינים רמות נמוכות של יכולות ויסות עצמי יעוררו בהוריהם תגובות שליליות. התגובות השליליות של ההורים יזינו את העוצמה וחוסר היכולת של הילדים לשלוט ברגשותיהם ובהתנהגותם.

הילדים הסוערים נפגעים, אם כך, בכמה צורות:

א.      במהלך התפתחותם הם חווים הרבה כעס מסביבתם.

ב.      הם עלולים בטעות לחשוב שהם לא אהובים – כיוון שילדים מקשרים כעס לחוסר אהבה.

ג.        ישנו סיכוי גבוה שהם יפתחו אסטרטגיות התמודדות ממוקדות בכעס.

ד.      התגובות להתנהגותם מהסובבים אותם לא מספקות להם הזדמנויות ללמוד מיומנויות התמודדות אחרות שהינן יותר מתוכננות וממוקדות במטרה אשר אותה הם רוצים להשיג.

ראוי שנזכור שלמאפיינים הללו של הילד יש מרכיב מולד.

אולם התנהגות הילד תלויה מאוד בסביבה – הסביבה יכולה להיות המפתח להחרפת ההתנהגות או לשיפור ההתנהגות ולכן להורים יש כוח רב ביכולת להשפיע על התנהגותו ל הילד.

מה מומלץ לעשות?

1.       להיות הורים יוזמים ולא נגררים/מגיבים אחר ההתנהגויות של הילד. אם אני כהורה יודע שיש זמנים במהלך היום ש"מועדים לפורענות" אני יכול להתכונן אליהם מראש.

2.       לשמור על גבולות מאוד ברורים וסדר יום. סביבה ברורה, מובנית וצפויה מרגיעה את הילדים.

3.       בזמן שהילד מתפרץ, צועק ובוכה – חשוב להישאר רגועים ולא לצעוק. אין טעם לשאול אותו "למה?" כיוון שהוא כרגע לא שולט בעצמו ואינו יכול לתת לנו תשובה חכמה – וגם לא בטוח שהוא מבין את הסיבה. זכרו – התגובה שלכם יכולה להחריף או למתן את התנהגות הילד. יש ילדים שמתאים להם שיעזבו אותם להירגע, ויש כאלה שזקוקים לחיבוק על מנת להירגע. בשני המקרים – רצוי לדבר כמה שפחות….

4.       בזמנים טובים ורגועים – לעודד את הילד כמה שניתן, לשוחח ולשחק עמו ולבקש ממנו עזרה על מנת שירגיש תורם ומועיל בבית.

חשוב לדעת, מחקרי אורך שנעשו על ילדים עם מאפיינים שונים מראים שילדים סוערים פגיעים יותר להתנהגות נוקשה, לתגובות של כעס וענישה ולביטויי רגש שלילי מצד ההורים. לכן, תגובותיכם כהורים והתנהלותכם משמעותית ביותר עבורם.

בסופו של דבר, תפקוד הורי יעיל נמדד, בין השאר, בהתאמה שלו לצרכי הילד.

מאת איריס שילה, מדריכת הורים בכירה, M.A בייעוץ חינוכי, דוקטורנטית להפרעת קשב ולקויות למידה- אוניברסיטת תל אביב