חשיבות מענה לבכי של הילד – מאת גנית פרג

הילד מתקשה להירדם לבד כי לא קיבל את הכלים הנכונים. גם לילד קשה עם התלות שלו בהורים ובגורמים חיצוניים והוא מבטא את הקושי בבכי. לא מדובר ב"פינוק" כי אם בהבעת קושי ותסכול ולכן, חשוב להיענות לו.

הקניית הרגלים אינה מאבק בין ההורה לילד אלא עזרה לילד ולימוד הרגלים טובים לחיים. בכי הוא השפה של התינוק, לכן ברור שהוא יבכה כתגובה לשינוי וחשוב להיות שם בשבילו.

לרוב התקפי זעם כמו בכי היסטרי, שהילד לא מצליח להירגע ממנו, יכולים להצביע על בלבול של הילד כתוצאה ממסרים לא ברורים ולא עקביים מצד הוריו – הילד לא יודע למה לצפות מהוריו ולכן נכנס למעין "אמוק"

לכן חשוב ביותר לשמור על עקביות והתמדה. כאשר אנו מלמדים את הילד להירדם באופן עצמאי אנו מעבירים לו מסר ברור שהוא מסוגל לעשות זאת בעצמו. אם נקפיד על כך ונבין כי אנו עושים דבר טוב עבורו, נוכל להישאר רגועים ולהכיל את הבכי שלו, להיות שם בשבילו ולא להיבהל ממנו.

כשאתם מחליטים לעשות שינוי ומתחילים ללמד את ילדיכם הרגלי שינה טובים חשוב, לפני הכול, שתבינו מה אתם עומדים לעשות ותאמינו בדרך שבחרתם. הדבר נכון גם במצבים נוספיםבהורות: כאשר אתם בטוחים במסר אותו אתם רוצים להעביר לילד (אל תגע בחשמל, אסור לרוץ לכביש וכו') ולא מעלים ספקות בדרך הזו (מי מפקפק בכך שאסור לגעת בחשמל?) הילד יבין ללא מלים שאתם רציניים ושזהו גבול ברור, שאין לעבור עליו. יתכן שהילד יבדוק את רצינותכם כמה פעמים אבל אם תהיו עקביים במסר שלכם הוא יבין, בסופו של דבר, שאתם רציניים

"שיטת ה-5 דקות" היא שיטה מתוזמנת לפיה מחליטים על זמן מסוים (5 דקות) שבו משכיבים את הילד במיטה ויוצאים מן החדר, ממתינים מחוץ לחדר ולאחר 5 דקות נכנסים לזמן קצר ושוב יוצאים.

לפי שיטה זו אין מענה לבכי של הילד. זוהי הכחדה דרסטית של הרגלי השינה הלקויים. בשיטה זו מלמדים את הילד שבכי אינו אפקטיבי וכי עליו להירדם בלי עזרה. הילד מבין שההורים קיימים אבל הוא יכול לראות אותם במרווחי זמן נתונים. לילד לא ברור מתי ההורה ייכנס לחדר, אין לו שעון והוא לא מבין כלל את מושג הזמן ולכן זה נתפס לעיתים אצל התינוק כחוסר עקביות (פעם נכנסים אלי ופעם לא)

הורה שמסוגל לשבת בסלון בשלווה תוך שהוא סופר את השניות עד שיוכל להיכנס שוב לחדר בעודו שומע את בכיו של ילדו ומאמין שזו הדרך הנכונה, יוכל להגיע לתוצאות מהירות וכך תוך יומיים-שלושה, הילד אכן ילמד להירדם בעצמו. אך לרוב ההורים זוהי שיטה קשה ליישום. מה גם שקיים חשש כי בדרך זו הילד ילמד שלבכי אין משמעות וכי הוא אינו יכול לבטוח בהורה המטפל.

אגב, בישראל קיימות שיטות בווריאציות שונות ובתזמונים שונים (דקה, שתי דקות, 3 דקות…)

יש הטוענים כי חוסר היענות עשוי לפגוע באמון שלו בהורה ובביטחונו העצמי.

ד"ר סירס טוען שגמילה בטרם עת (במקרה שלנו מתלות בהורים בהירדמות) עשויה לפתח התנהגויות כמו: רגשי כעס, תוקפנות ומצבי רוח שילוו אותו כל חייו.

שיטת לילה טוב פותחה מתוך הצורך ללמד את הילד הרגלי שינה טובים מבלי לפגוע באמון שלו ובביטחונו בעצמו ובסביבה, הענות תמידית ומיידית לבכי של הילד אינה נחשבת "פינוק" כיוון שיש מענה לצורך של הילד. פינוק הוא עזרה בהירדמות לאחר גיל חצי שנה כיוון שאז אנו עושים עבור הילד שלנו משהו שהוא מסוגל לעשות בעצמו (מבחינה פיזיולוגית).לילה טוב