גנית פרג

אתמול עברתי ליד חנות כלי כתיבה
ונזכרתי שבעצם לא קנינו ציוד לבית ספר.
מחר הלימודים מתחילים
ואין שום התרגשות באוויר לעתיד להתרחש.

פתיחת שנת לימודים כזו עוד לא היתה לנו
ובואו נודה על האמת,
כמעט כל מה שקרה לנו השנה די חדש לנו.
הקורונה הפגישה אותנו עם הרבה מאוד סיטואציות חדשות ובעיקר לא מתוכננות.
אנשי "השליטה" התמודדו השנה עם הרבה חוסר וודאות
וחלקם הגדול אף גילה יכולות, , להתמודד אפילו בהצלחה במצבים בהם השליטה לא בידיהם,
מה שהפתיע גם אותם

ידוע שתכנון, וודאות, סדר יום קבוע – כל אלו מקנים ביטחון לאדם,
ומשרים רוגע ושלווה.
לכן חוסר וודאות,
זה אחד הדברים המאתגרים ביותר עבורנו.
חוסר הידיעה של העתיד לבוא,
ההבנה שאפשר לתכנן משהו גם בטווח הקצר
אבל לא בטוח שיצא לפועל כי דברים משתנים כל הזמן –
כל אלו מערערים את הקרקע עליה אנחנו ניצבים.

'הסתגלתנים' שבינינו,
ייקח להם זמן קצר עד שיעברו למוד של עשיה בהתאם לתנאים החדשים.

לעומתם אנשי 'השליטה' – להם ייקח זמן רב יותר להבין את המצב החדש ולהכיר בו,
וסביר שינסו להיאחז בכל זאת בקיים, במוכר לפני שישחררו ויזרמו עם השינוי.
ל'חרדתיים' שבינינו יהיה קשה הרבה יותר,
חרדה היא נחלתם של אנשי השליטה, החוששים כל הזמן מהלא נודע,
אנשים חרדתיים חרדים כל הזמן לרגע שבו המצב לא יהיה בשליטתם
ולכן מצב כמו היום הוא הסיוט הכי גדול עבורם

עכשיו בואו נביט בעצמנו כהורים,
מה שמסבך פעמים רבות את המצב, למה?

כי ידוע שהילדים שלנו צופים בנו 24/7 ולומדים מאיתנו את החיים.
הם בטוחים שמה שקורה בבית קורה בעולם כולו (עד שמגיעים לגיל ההתבגרות 😊),
כך שכשאני כאמא מתמודדת עם מצב מסוים בדרך X
אני בעצם צריכה להבין שיש פה ילד שלומד ממני
איך להתמודד במצבים דומים בהמשך חייו
זה מאלץ אותי לחשוב מה אני רוצה שילמד,
מה אני רוצה שייקח להמשך חייו
מבינים למה זה מסובך?
אנחנו בעצם צריכים לטפל בעצמנו כל הזמן
כי אנחנו מבינים שלא מדובר רק בעצמנו אלא גם בחיים של הילדים שלנו.

בואו ניקח פתיחת שנה סטנדרטית ללא קורונה,
כשאמא מספרת לי שלילד שלה קשה מאוד בהסתגלות לגן
אני מיד בודקת איך הכניסה של הילד שלה לגן עבורה,
איך היא מרגישה עם המעבר הזה, כמה היא סומכת על הילד שלה, על הצוות…
ולא במפתיע אני מגלה ברוב המקרים שהקושי הוא אצלה,
הילד הוא רק המראה שמשקפת לנו את התחושות שלנו,
גם את אלו שאנחנו מנסים להדחיק
וחושבים שאנחנו מצליחים להסתיר (ילדים קולטים הכל)

עכשיו בואו נחזור לפתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה,
עשו בדק בית – איך אתם מרגישים,
ממה אתם חוששים,
מה הסיכוי שהחששות שלכן יתממשו,
מה הכי גרוע שיכול להיות?
ואז חשבו מה אתם יכולים לעשות כדי להרגיע את עצמכם?
גם בכדי שאתם תהיו רגועים יותר
אבל לא פחות חשוב כדי שהילדים שלכם יהיו רגועים יותר.

נכון, יש חוסר וודאות באוויר,
ההסתגלות לגנים ולבתי הספר תהיה שונה, עם הדגש על שונה,
אף אחד לא באמת יודע אם היא נכונה יותר או פחות ממה שאנחנו רגילים,
היא תהיה אחרת, זה בטוח
ואולי נגלה שדווקא אופן ההסתגלות הזה נכון יותר לילדינו ולנו?
מי אמר שמה שהיה עד כה הוא הנכון?

זכרו כמה דברים השתנו מאז פרוץ המגפה
שבהתחלה היו נראים לנו סוף העולם אבל מהר מאוד גילינו את הטוב שבזה.

חלק מהשינויים שהיו נראים לנו הזויים,
ניקח איתנו הלאה מבחירה גם כשהקורונה תהיה מאחורינו

אני זוכרת את ימי הסגר הראשונים, כולם היו בשוק, לחץ, חרדות….
וכבר לאחר שבוע שמעתי קולות אחרים:
אנשים התחילו אפילו ליהנות מהתנאים החדשים,
מהנוכחות המשפחתית האינטנסיבית,
מההפסקה הזו שהחיים זימנו לנו בלי שנבקש על מנת לאפשר לעצמנו לחשוב על עצמנו,
על הקרובים שלנו, לחשב מסלול מחדש בקריירה
על מה אני עושה כי אני אוהב ומה אני עושה כי צריך,
אנשים שינו את סדרי העדיפויות שלהם,
דברים שהלוואי ויכולנו לעשות ביום-יום מבחירה.

הורים יקרים,
עצרו רגע את הכל,
קחו לכם רגע למחשבות על מה הולך להיות ב 1.9.20,
חשבו על כל מה שקרה לכם בתקופה הזו,
על אופן ההתמודדות שלכם עם חוסר הוודאות שמלווה אותנו כבר קרוב לחצי שנה,
על מה הפתיע אתכם בהתנהלות שלכם לטובה
ונסו לקחת משם את החוויה גם להמשך.

נכון, חוסר הוודאות כנראה יימשך
וכאמור, אולי זה לא כזה נורא,
אולי דווקא התקופה הזו תאפשר לנו קצת לשחרר שליטה
ולהבין שלפעמים דברים יקרו גם בלי שנתכנן
ואולי אפילו נצליח ליהנות מהם או להפיק מהם את המיטב
ולא פחות חשוב נלמד את ילדינו להתמודד עם מצבים שאינם בשליטתם.

לסיכום!
שבו עם הילדים,
הכינו אותם לקראת שנת הלימודים,
שאלו אותם על המחשבות שלהם, החששות אם יש
הסבירו איך זה הולך להיות בהתאם להנחיות שקיבלתן מהגננת/מורה,
והכי חשוב אמרו לילדים שלכם שכמו שגם הם חוו את התקופה האחרונה,
דברים יכולים להשתנות.
אבל הדבר היחיד שישאר יציב עבורם זה הבית
וזו המטרה שלכם כרגע,
להעביר להם מסר שאתם תמיד פה בשבילם
ושהעוגן היחיד כרגע הוא אבא ואמא
ולכן העוגן הזה צריך להישאר שפוי, רגוע ובטוח עד כמה שאפשר בתקופה כזו

אז תזכרו ששונה זה לא תמיד משהו רע, כדברי השיר:

"שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום"

שתהיה שנת לימודים פורה ובריאה לכולנו

שלכן,

גנית