גנית פרג
כיצד להקל על התמודדות עם שינויים?
רגע לפני סיום החופש הגדול ותחילת שנת הלימודים ואז שוב חופשות החגים ושוב חזרה ללימודים…. הרבה מאוד שינויים בזמן קצר, קשה? לא לכולם
באופן כללי שגרה זה טוב, שגרה יוצרת איזון, משרה רוגע, שלווה, ביטחון. כשאנחנו יודעים מה צפוי לנו אנחנו רגועים, כשאנחנו עומדים בפני משהו חדש, לא ידוע, אנחנו לרוב חרדים, דרוכים, לחוצים, חוששים.
שינוי מצב משמעותו תזוזה מאזור הנוחות. אזור נוחות אינו בהכרח מקום נוח אבל הוא מוכר ורוב בני האדם יעדיפו להישאר במקום מוכר גם אם הוא לא טוב עבורם מאשר לזוז למקום שאינו מוכר ויש לגביו חוסר ודאות.
לכן שינויים עשויים להתקבל בצורה שונה מאדם לאדם, ישנם אנשים ששינוי משתק אותם, אנחנו יכולים לראות ילדים שמגיעים למקום חדש וכאילו עומדים מהצד, בוחנים ועד שלא מרגישים נוח הם לא זזים מההורים, אחרים עשויים להרגיש פחד ודריכות שיבואו לידי ביטוי בעצבנות, אנחנו יכולים לראות ילדים שמגיעים למקום חדש ומשתוללים ואפילו את אלו שמגיעים למקום חדש ומרגיש כאילו היו שם כבר שנים קודם.
הדבר החשוב ביותר הוא שאתם ההורים תכירו את ילדיכם בהקשר של קבלת שינוי, נסו לחשוב על שינויים שהתרחשו לאחרונה ולבחון כיצד ילדיכם התנהגו והאם התנהגות זו חזרה על עצמה במצבים נוספים של שינויים.
ניתן לחלק את מאפייני התגובות לשניים
– ה"זורמים": אלו אותם ילדים שההורים יאמרו שהם נוחים, סתגלנים, לא משנה מה יקרה, הם יסתדרו…. מקומות חדשים, חופשות, מעברים, הכל עובר חלק. הקושי הגדול הוא בעיקר של ההורים האחרים שמתבוננים מהצד בקנאה ובמחשבות של מה לא בסדר אצלי? או אם יש בבית ילד נוסף בעל סגנון אחר, לעיתים יעלו מחשבות כמו מה לא בסדר אצל הילד הזה.
– "טווח טעויות אפס": אלו אותם ילדים שכל שינוי קטן מוציא אותם מאיזון, כל מה שלא בשגרה מסתבך ועלול להפוך למאבקי כוח, להורים קשה מאוד להתמודד עם זה ואחת השאלות השכיחות שעולות הן אז מה לעשות? האם להיות "פנאטים" בשגרה, לא לחרוג? האם להתעקש?
*** נקודה נוספת שאי אפשר להתעלם ממנה בבואנו לפתור את הסוגיה היא לבחון את סגנון ההורה בקבלת השינוי.
בחן את עצמך
נסו לזהות בהתאם למודל, איזה הורה אתם , אני ממליצה לשאול גם את בן/בת הזוג את אותה שאלה לגביכם (לפעמים דברים שרואים משם לא רואים מכאן 🙂
את הילד שלכם אני מניחה שיהיה לכם קל יותר לאפיין
הורה טט"א / ילד טט"א: כשלהורה המטפל הדומיננטי יש קושי עם שינויים לרוב השילוב יהיה טוב, כיוון שסביר להניח שעם השנים הוא בנה לעצמו חיי שגרה ויודע להתמודד עם שינויים, לרוב בבית כזה תהיה שגרה ברורה וההורה ישתדל להימנע משינויים וחריגות כי לו עצמו קשה להתמודד. להורה כזה יהיה קל להבין את הילד, הוא ידע להכין אותו וסביר שינהג אתו כמו שהוא עצמו מתמודד. יחד עם זאת כיוון שהורה כזה יימנע משינויים וחריגות יש סיכוי שזה ייקבע את התכונה הזו גם אצל הילד בהתבגרותו
מה מומלץ לעשות? במצבים כאלו אני ממליצה להורה לחשוף את הילד בכל זאת מדי פעם לשינויים וחריגות תוך מתן עזרה לילד (ולעצמו), גם אם יהיה קשה לילד, ההורה יהיה שם בשבילו, ירגיע, יחבק ובעיקר יעביר מסר שהכל בסדר, חשוב שהילד ידע להתמודד גם עם מצבים כאלו כי חיינו מלווים במצבים בלתי צפויים וזה יקל עליו בהמשך חייו.
הורה טט"א/ ילד זורם: כשהילד "זורם" המשמעות היא שהוא יסתדר בכל מצב ולכן פחות משנה איזה סגנון ההורה
מה מומלץ לעשות? כדאי בכל זאת מדי פעם לחשוף אותו לשינויים כל עוד ההורה נמצא אתו בבית על מנת שייפתח טכניקות התמודדות עם שינויים כשההורה עוד נמצא שם (כדי שלא יחווה שינוי בפעם הראשונה כשיגיע למסגרת לימודית וההורה לא יהיה שם), למשל שינה אצל סבא וסבתא.
הורה זורם / ילד זורם: גם זה מצב אידיאלי עבור ההורה כי לכאורה אפשר לחיות בלי שגרה.
מה מומלץ לעשות? במצבים כאלו יש חשש מכאוס, חוסר שגרה שעלול להשפיע על הביטחון של הילד, חשוב במצבים כאלו מצד אחד ליהנות מהזרימה ומצד שני לקבוע מספר כללים שיהוו שגרה בבית, זה יקל על הילד להתמודד עם שגרה במסגרת הלימודית ובחיים בכלל.
הורה זורם / ילד טט"א: זהו המצב המורכב ביותר, להורה שכזה לעיתים קשה מאוד עם שגרה והמפגש הזה עם ילד שמתקשה לקבל שינויים עלול לגרום לקושי של ההורה להבין את הילד ולעיתים אף למאבקי כוח. יחד עם זאת, אני חושבת שזו הסיטואציה שאפשר להרוויח ממנה הכי הרבה, גם ההורה וגם הילד.
מה מומלץ לעשות? קודם כל להבין שזה המצב, זה הילד, יש לו קושי וצריך לעזור לו, הוא לא עושה דווקא והוא בטח לא "בעייתי" הוא ילד שקשה לו להתמודד עם שינויים. הנה כמה טיפים שיכולים לסייע לכם להתמודד בצורה טובה:
– הטרמה: מהמילה "טרם" חשוב להכין את הילד לפני כל שינוי, להסביר מה הולך להיות ופחות או יותר איך זה הולך להיראות (עד כמה שאפשר)
– שינוי פרשנות: כאשר תבינו שהתנהגות הילד נובעת מלחץ, פחד, חוסר אונים כתוצאה מהשינוי ולא מכוונת נגדכם, יהיה לכם קל בהרבה לחבק אותו, להרגיע, להבין אותו – זה בדיוק מה שהוא צריך
– זה לא אומר עליו כלום: זה אומר עליו רק ששגרה מקלה עליו, מרגיעה אותו, הוא לא ילד חריג, התגובות שלו לשינוי אולי שונות משלכם או מאחיו
– צרו עבורו חריגות משגרה: זה אולי נשמע מוזר אבל המטרה היא לא להפסיק לחרוג או לקבע שגרה ללא שינויים, אנחנו לא רוצים לחזק את התכונה הזו אצלו, אנחנו רוצים לעזור לו להתמודד עם הקושי הזה בהמשך חייו, לכן בשלב ראשון אנחנו ננסה להפחית חריגות למעט מה שבלתי נמנע, נדע להכיל את הקושי ולהרגיע, להעביר את המסר שהכל בסדר ולהמשיך לייצר עבורו מדי פעם חריגות. הורים רבים שואלים אותי מה לעשות במצבים כאלו עם ארוחת שישי משפחתית, האם להפסיק ללכת? התשובה היא חד משמעית לא!! אבל…. אם התגובות של הילד מאוד קיצוניות כך שמשפיעות על הנאת כל המשפחה באותו הערב, אנחה אותם לבדוק מול המשפחה בשלב ראשון שינוי של השעה או היום (למשל שבת צהריים במקום שישי ערב) לפחות לתקופה מסוימת ובהדרגה לחזור לזה, אם זה לא מתאפשר אז לפחות להגיע שבוע כן ושבוע לא אבל לא להפסיק לחלוטין.
זוגיות בהורות: טוב, לא ניכנס עכשיו לנושא הזה כי הוא מורכב בפני עצמו אבל אל לנו לשכוח שכמעט בכל משפחה ישנם שני הורים ויש סבירות גבוהה שנפגשו הורים שגם ביניהם קיים השוני הזה, ראשית ההתייחסות במאמר זה היא להורה הדומיננטי בחיי הילד (ההורה המטפל) ושנית הטיפים שניתנו פה בהקשר של הורה וילד כמובן רלוונטיים גם לשונות בין ההורים.
לסיכום: רובנו עומדים לפני שינוי, תחילת שנת הלימודים אולי עבור הורים רבים מסמלת יציאה לחופש ונתפשת כמשהו חיובי אבל עבור ילדים רבים, פחות. אני ממליצה לכם לשבת לשיחה עם הילדים לפני החזרה לבית הספר, לשתף אותם בתחושות שלכם, במחשבות, ולבקש מהם לשתף גם הם, לתת לגיטימציה לכל רגש שיעלה והכי חשוב – לחבק, להעביר מסר שהכל בסדר ואתם תמיד תהיו שם בשבילם.
בהצלחה ושנת לימודים פורה ושמחה
גנית פרג