גנית פרג
איך ישנים אחרי בוא החסידה – הרגלים מגיל 0 יש דבר כזה?
מזל טוב, החסידה הגיעה. נולד לכם תינוק.
רגע אחרי שאמרו לכם מזל טוב, דאגו כל הנשמות הטובות להזכיר לכם שמעכשיו נגמרו הלילות ויותר לא ישנים.
אז זהו…. שלאו דווקא.
הורים רבים שואלים אותי האם זה באמת נכון שאפשר להקנות הרגלי שינה כבר מגיל אפס.
או יותר נכון, האם זה נכון שאפשר "לקלקל" תינוקות כבר מגיל אפס?
"האם זה סתם פינוק?"
"מה עושים שרוצים להחזיק על הידיים אבל מפחדים מההרגל?"
"מה עושים שלא רוצים להרגיל על הידיים אבל רוצים קצת לפנק?"
אז הפעם חמישה טיפים להורים טריים ולהורים שבדרך שבטח שומעים שוב ושוב את המשפט: הוא עוד צעיר מדי לייעוץ, חינוך ולהרגלים:
- מה הוא בכלל צריך?
קודם כל חשוב להבין – תינוק שנולד צריך אותנו!
אחרי הלוקסוס של טמפ' מושלמת ברחם, אוכל 24/7 (טעים ומשמין יש לציין), שקט (רוב הזמן) ובקיצור – חיים מושלמים ברחם, הם יוצאים ישר לפלורוסנט של הילודים ואז מצפים מהם לישון.
בואו נודה על האמת, גם אני בתור אלופת השינה לא בטוחה שהייתי מצליחה להירדם במצב כזה (נו טוב, אולי אני כן).
עכשיו תוסיפו חוסר בשלות פיסיולוגית – כלומר, אין עדיין הפרשה של הורמון השינה (מלטונין) בצורה טבעית וקיבלתם ייצור קטן ומתוק, תייר חדש בעולמינו שזקוק נואשות לעזרה. - ומה עם פיסיולוגיה של הרך הנולד?
מכיוון שהם לא ממש בשלים ואין להם עד גיל חודשיים – שלושה (בערך) ייצור הורמון שינה באופן טבעי, נעזור להם ונייצר את סביבת השינה וסביבת הערות בצורה מלאכותית. כלומר – הרבה שמש ואור ביום וחושך ושקט בלילה.
נכון שבהמשך נרצה ללמד אותם לישון גם בסביבה שהיא לא לגמרי "סטרילית" אבל רגע, יש לזה עוד זמן…. מזכירה לכם שהם רגע אחרי הפלורוסנט בילודים וצריכים עוד קצת זמן להתאפס. - האם סדר יום וטקס שינה כבר בגיל אפס עוזר?
סדר יום שחוזר על עצמו, גם מגיל אפס, מלמד את התינוק להתרגל ולחוש בטחון וידיעה בנוגע לעתיד להתרחש. נכון שקצת קשה לארגן סדר יום לתינוק שבעצמו מכתיב את סדר היום ומחזורי השינה והאוכל נעים כל שלוש שעות אבל אפשר בהחלט להתחיל עם טקס שינה קצרצר. שיר ואפילו סיפור יעשו את העבודה. מחקרים מראים שכבר אחרי חודשיים שלושה, ניתן לראות הבדל משמעותי בין תינוק שהורגל לטקס שינה מגיל אפס לבין תינוק אשר חווה את ההערכות ללילה כל יום כשונה מקודמו.
יחד עם זאת אציין, שאין מה להילחץ אם תינוק בן שבוע או חודש נרדם רק בעשר בלילה למרות שעשיתם כבר בשבע בערב טקס שינה. זה בסדר! הוא עוד קטנטן. ככל שתתמידו תראו שלאט לאט זה יסתדר ויתאזן. - איך אפשר למנוע תלות בגיל צעיר בו הם רק צריכים חום, מגע ו…. ידיים?
זוכרים? הם בשוק! בחודשי חייו הראשונים התינוק זקוק להוריו וסביבתו באופן אבסולוטי, ויש להיענות לכל צרכיו. לכן, אל תחששו מידיים וממנשאים רק עשו זאת בחכמה. אם תרגילו את התינוק לישון רק על הידיים, הוא ימשיך לצפות לידיים גם שיגיע לגיל ארבעה וחמישה חודשים שהוא בשל להירדמות עצמאית. אולם, אם תגוונו בצורות ההרדמה, פעם תרדימו על הידיים….. פעם תרדימו בעריסה…. ופעם תרדימו בעגלה…… ההרגל להירדם על הידיים לא יתקבע.
- אז מהם יכולים ומה הם לא יכולים לבד?
בעיני, הם מסוגלים להרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ומאמינים. רגע לפני שקופצים עליו, תנו לו צ'אנס לנסות לבד. כן, אתם קוראים נכון. לתת לו צ'אנס כבר מההתחלה ולא, זה לא סותר את כל מה שכתבתי למעלה.
אני מודה ומתוודה שגם אני פתאום מצאתי את עצמי קופצת על הבת הקטנה שלי ונותנת לה מוצץ רק כי שמעתי שהיא עוד לא נרדמה.
פתאום תפסתי את עצמי: היא בכלל לא בוכה, שוכבת לה בכיף בעריסה ורק מנסה לשקוע בשינה ולהירדם אז למה בכלל התערבתי? כמובן שהפסקתי עם ההרגל המגונה הזה וממליצה גם לכם.
אין שום רע בתינוק ששוכב בעריסה ער – כל עוד הוא לא בוכה כמובן. ברגע שהוא בוכה, גשו אליו ותנו לו מענה – חיבוק, אוכל, ליטוף, מוצץ, בדיקת חיתול וכד'.
לסיום, עצה שקיבלתי עם לידת בני הראשון ואני מעבירה אותה הלאה בכל הזדמנות שיש לי:
אם נולד לכם ילד ואתם מבולבלים קחו אוויר, הקשיבו בשקט לכולם. למדו מה יש לכל הסבתות והדודות שגידלו 4-5 ילדים או לשכנה שיודעת כי גם הבן שלה היה בדיוק כך. אבל……..
אחרי שתקשיבו לכולם, בסופו של דבר – תקשיבו רק לעצמכם ורק ללב שלכם ועשו עם המידע והידע הזה מה שטוב לכם ולילדכם.
תמי בריקמן – יועצת שינה מוסמכת בשיטת 'לילה טוב'